תהליך ההזדקנות מציב בפני האדם אתגרים רבים, ההתמודדות עם שינויים, אובדנים, פרידות, ירידה בתפקודים יחד עם הצורך המתגבר בתלות ובקבלת עזרה מהסביבה תלויים במידה רבה במשאבים השונים שיש ברשותו של האדם.

עבור ניצול השואה, ההתמודדות עם הגורמים שצוינו לעיל היא חלק ממגוון רחב של התמודדויות עבר שונות. מחקרים רבים הראו שהתמודדויות עם מצבי לחץ. ודחק קיצוניים עלולים להוליד מגוון רחב של הפרעות פיזיולוגיות, מחלות ונזק נפשי וחברתי ניכר. כך, שנקודת הפתיחה בתהליך ההזדקנות לניצול השואה היא מורכבת יותר בהשוואה לאדם אחר המתמודד עם תהליך הזקנה.

עם שחרורם מהמחנות ומעבודות הכפייה החלה אצל מרבית הניצולים תקופה בה היה צורך משמעותי לשכוח את העבר, לא להתייחס  אליו, להתארגן מחדש תוך פיתוח פעילויות בכל תחומי החיים – הדחקת הטראומה. באופן כללי ניתן להגיד כי מרבית מניצולי השואה תפקדו באופן משביע רצון ואף למעלה מזה. אולם עם הזדקנותם הניצולים חווים ההיחלשות הפיזית שמלווה בהיחלשות רגשית משמעותית המערערת את כל מנגנוני ההישרדות ומנגנוני ההגנה שהיו פעילים עד כה.

 מי מוגדר כניצול שואה?

לפי הקרן לרווחת השואה בישראל ניצול שואה הוא "מי שחיו תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה ושעברו את התקופה בגטאות, מחנות ריכוז או במסתור, תוך סיכון חיים או שחיו בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה הנאצית כמו רומניה, בולגריה, צרפת, איטליה, לוב, טוניס, הולנד והונגריה וסבלו מרדיפות הנאצים. וכן מי שברחו משטח הכיבוש: מגרמניה אחרי 1933, מאוסטריה אחרי 1938, ומיתר הארצות אחרי פרוץ המלחמה וכיבוש עד ליום 8.5.1945."

מאפיינים ייחודים אצל קשישים ניצולי שואה

לא ניתן לבצע הכללה על כלל ניצולי השואה הרי אישיותם שונה, גילם שונה וחווית הטראומה שונה, ישנם גורמים רבים המשפעים על מאפייני הפרט כניצול השואה – מבנה אישיות לפני המלחמה, ארץ מולדת, גיל, חומרת הטראומה ואופן ההישרדות.

חשוב להדגיש, טראומת השואה נתפסת על פי גורמי המקצוע כטראומה ייחודית וקיצונית הבאה לידי ביטוי אצל מרבית הניצולים; בצורה של סימפטומים כגון – דיכאון, קשיי שינה, תחושות אשמה, תחושות נרדפות והפרעות פסיכוסומטיות שונות. כל אלו בנוסף לתסמיני פוסט טראומה שניתן לראות אצל אנשים שחוו טראומות מסוגים שונים. ממחקרים שנעשו בתחום נמצאו שלושה טיפוסים עיקריים המאפיינים את ניצולי השואה:

1. הקורבן – בעל נטייה להסתגר מפני החברה החיצונית, אינו סומך על אף אחד ובעל חשש מתמיד מפני שואה נוספת.
2. הלוחם – בעל חוסן נפשי עקב חווית השואה, פעיל בהסברת השואה, סומך על עצמו ועל סביבתו.
3. זה שהצליח – לעומת הטיפוסים האחרים פחות מושפע מאירועי השואה, בעל אופי אופטימי ולרוב מבטאים הכחשה של השואה.

מהן זכויות ניצולי שואה?

מידי שנה, הרשות לזכויות ניצולי השואה שולחת חוברת זכויות עדכנית, להלן עיקריה לשנת 2015:

1. תגמולים כספיים בהתאם לסוג ההכרה – הכנסה חודשית קבוע, סכום חד פעמי, מענקים שונים.
2. הנחות בתשלומים לגופים הציבוריים – חשמל, מים, ארנונה
3. השתתפות חלקית בהוצאות של הקמת מצבה לשארים
4. סיוע כספי בטיפולי שיניים
5. סיוע משפטי וכספי להשבת רכוש
6. פטור מתשלום השתתפות עצמית על תרופות מרשם
7. סיוע בטיפולים רפואיים
8. פטור מתשלום אגרת הטלוויזיה
9. מענק כספי לרכישת ציוד רפואי
10. הנחות מס ברכישת מגורים
11. שירותים סוציאליים
12. איסור לעיקול תגמולים
13. סיוע משפטי
14. תגמול שארים
15. עזרה  סיעודית זמנית לאחר אשפוז
16. תוספת עזרה סיעודית למקבלי גמלת חוק הסיעוד.

הרשימה המתוארת הינה חלקית ומצומצמת, אפשר לקרוא עוד על זכויות ניצולי השואה ולפרטים מלאים יש להתייעץ עם נציגי הרשות לזכויות ניצולי שואה ועם עובדים סוציאליים לשם בירור זכאות וההטבות וזכויות הנלוות לכך.

מעניין? שתפו.  אהבתם? לחצו like

[efb_likebox fanpage_url="matancare" box_width="250" box_height="" locale="en_US" responsive="0" show_faces="1" show_stream="0" hide_cover="0" small_header="0" hide_cta="0" ]

חשוב לזכור ולהקל על קשישים ניצולי שואה 

העבודה וההתמודדות עם קשישים באופן כללי מורכבת, כאשר מדובר בניצולי שואה העניין הופך למורכב יותר, בשל הטראומה שהם חוו. כמו כן, כל אדם הוא אדם בפני עצמו ואין להשוותו לאדם אחד, נוכל לראות מאפיינים דומים כפי שתוארו אך, כל ניצול חווה את השואה באופן שונה ולרוב ממשיך לחוות אותה בחלומותיו ובראשו. יש לתת לכך מקום, לאפשר לספר ולא רק בשביל להקל על הניצול אלא בשביל לזכור.

כמו כן, יש להיעזר בגורמים מקצועיים כגון עובדים סוציאליים, אחיות ורופאים על מנת שניצול השואה יזכה לסיים את חיו ובכבוד וליהנות מהזכויות והטבות הניתנות לו במסגרת החוק.